עובדת בחדר כושר "שייפ" בדיזינגוף סנטר שעישנה בכניסה למקום חויבה לפצות את אחד המנויים ,

 השופט במסר למעשנים: "מעבר לסנקציה הפלילית לה צפוי העובר על החוק למניעת עישון, הוא יהיה צפוי גם לסנקציה אזרחית"

בית משפט השלום בתל-אביב חייב באופן תקדימי אדם שעישן במקום ציבורי לפצות ב-1,000 שקל את מי שנפגע מהעישון. זו הפעם הראשונה בה מחויב המעשן (ולא בית העסק שלא אכף את העישון) לפצות "מעשנים פאסיביים". השופט ביקש לשגר מסר ברור למעשנים: "מעבר

לסנקציה הפלילית לה צפוי העובר על הוראות החוק למניעת עישון, הוא יהא צפוי אף לסנקציה אזרחית, ובית המשפט יפסוק פיצוי ראוי בגין מעשיו אלו הפוגעים בבריאות הזולת".

עד לפני כשנתיים היה החוק למניעת עישון אות מתה. לפני כשנה תוקן החוק כך שנקבעו בו קנסות משמעותיים בסך אלפי שקלים על מעשנים במקומות ציבוריים ועל בתי עסק שמעשנים בתחומם. מאחר שהמשטרה והרשויות המקומיות, האחראיות על אכיפתו, מועלות בתפקידן ואינן מטילות קנסות, נכנסו לפעולה אזרחים שתבעו בתי עסק שעישנו בשטחם. בתי המשפט

נענו ועודדו את האכיפה האזרחית בפסיקת פיצויים. פסק הדין משלים את הצלע השנייה באכיפה

האזרחית, ואם יאומץ על-ידי שופטים נוספים - הוא עשוי לבשר את המהפכה החברתית בתחום העישון.

אבי דוביצקי, הסובל מאסטמה כרונית, היה מנוי במועדון הכושר "שייפ" בדיזנגוף סנטר בתל-אביב.

באמצעות עו"ד אמירה נהיר טען כי אחת מעובדות המועדון, הילה נחום, עישנה בכניסה למקום בניגוד לחוק, דבר שגרם לו אי-נוחות וקשיי נשימה. לדבריו, גם עובדים אחרים עישנו בכניסה למועדון ובשטחי הסנטר האחרים.

דוביצקי טען כי היה מעיר מפעם לפעם לאנשי הקבלה במועדון על כך שהעישון שם אסור, אך ללא הועיל. עורכת דינו אף פנתה למועדון ולבית-הקפה "ארקפה" הסמוך, שגם בו עישנו עובדי המועדון, אך התופעה לא פסקה.

המועדון והעובדת טענו, באמצעות עו"ד יוסי אורינגר, כי הם מקפידים שהעובדים לא יעשנו בתחום המועדון, אולם המועדון אינו שולטת בתחום שמחוצה לו ואינו אחראי לנעשה שם. המועדון הוסיף שהורה לכל עובדיו שלא לעשן בשטחים המסחריים

בסנטר, אך אינו יכול לעקוב אחריהם.

פיצוי מרתיע

"הוכח לפניי שהילה עישנה במקום ציבורי ולא חדלה מעשות כן, גם לאחר שהתובע העיר לה", קבע השופט עודד מאור. "התרשמתי שלמעשה התקיימו פגישות עם לקוחות פוטנציאליים בבית הקפה ארקפה שבמרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, ובמסגרת הפגישות האלה עישנה הילה, כמו גם עובדים אחרים של החברה".

לכן, פסק, "מעבר לסוגיה העונשית (הקנס הפלילי) קמה לתובע עילת תביעה אזרחית ישירה כנגדה, כמי שנפגע מנזקי העישון". לדבריו, "ראוי לפסוק פיצוי הולם אף ללא הוכחת נזק, על מנת להרתיע את עוברי העבירה ואת הרבים, ועל מנת לחזור ולהשריש את הנורמה הברורה שקבע המחוקק. אין מדובר בעניין של מה בכך אלא בענייני בריאות, וראוי ליתן לעניין זה משקל בעת פסיקת הפיצויים".

השופט קרא לראשי הרשויות המקומיות לפעול "באופן נחוש, נמרץ ומיידי להסמכת מפקחים לאכיפת החוק, ויפעלו בנחישות לשמירת בריאותו הציבור. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מעשי יחידיה, הבוחרים להתעלם לעיתים אף במפגיע מהוראות החוק".

התביעה נגד המועדון נדחתה, משום שהעישון בוצע מחוץ לשטחו, במקום שאין לו שליטה עליו ולכן אין לייחס לו אחריות שילוחית כשלא הוכח שעודד את עובדיו לעשן שם. השופט ציין שניתן היה לתבוע את דיזנגוף סנטר, בשל אחריותו כמחזיק

במקום הציבורי. (ת.א. 50433/07)