מדוע מפרסמים שאבי פושט רגל?
האם יש תיקים פלילים בהם נקבע שאבי דוביצקי עבר על החוק?
האם אבי דוביצקי גר בישראל?
למה בעצם אבי דוביצקי צריך את כל הכאב ראש הזה?
למה אבי ירד מהארץ? האם זה בגלל תביעות או בעיות במשטרה?
האם אבי דוביצקי או המתנדבים מקבלים שכר?
למה אבי דוביצקי לא תובע את האנשים שמלכלכים עליו?
האם אבי דוביצקי היה חשוד ברצח?
מה בית משפט פוסק כאשר שאדם אומר על אחר שהוא "פדופיל."
שאלה: האם אבי דוביצקי גר בישראל?
לא, אבי דוביצקי גר ביום במיאמי פלורידה עם משפחתו.
שאלה: האם עזיבתו או ‘בריחתו’ (כפי שמבקריו מכנים זאת) של דוביצקי מישראל נובע מבעיות שהיו לו עם המשטרה או פדו’ שהגישו תביעות לבית המשפט?
לא, אבי הודיע מראש שהוא יורד מהארץ והתראין על כך בתוכניות הבוקר של שקת, בתאריך 17/11/2014 ועזב ב 2/12/2014.
מי שבורח מהארץ לא מודיע על כך מראש, ולכן אין בטענה ממש מלבד סיסמאות באויר. בראיון טלויזיוני שנתן אבי הודיע שעוזב את ישראל וסיפר שנמאס לו שאף אחד לא עושה שום דבר בנושא: “אם 120 חברי כנסת לא מזיזים כלום, אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות”. התנהגותם של שומרי החוק והרשויות בארץ: “מה שאני עושה לא מחלחל לכנסת. לא עושים שום דבר, רק מס שפתיים והבטחות. גם אני צריך באיזשהו שלב לעצור”, הוא מסביר, “אם 120 חברי כנסת שמרוויחים 40 אלף שקלים בחודש לא עושים דבר, אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות”.”יש הצעת חוק ששוכבת מעל חצי שנה כאבן שאין לה הופכין, אני לא מצליח להבין מה הולך שם, זה לא פחות גרוע מפיגועים, כשרצו להגן עלינו מפיגועים מעזה בנו חומות, גם את זה אפשר לפתור את זה בהשקעה מנימליסטית”. הגעתי למסקנה שהמקום הזה לא בטוח לאזרחים שלו, כמו שבאתי ככה אני הולך, בחזרה לארצות הברית. זה לא ששם הכל מושלם, אבל ללא ספק הם יודעים להזיז שם דברים. הם לא מתעלמים מהתופעה – אנשים נענשים, יש סנקציות, מפרסמים שמות.”
לו הייתה סיבה להביא את דוביצקי לדין בישראל יש אמנת הסגרה בין ישראל לארה”ב. מדובר בניסיון זול לשכנע קומץ חובבי ילדים לשכור את שירותיהם של שני עורכי דין (א.ד ו ג.צ) היחידים שמוכנים לייצג אנשים שניסו לפגוע בילדים! עורך הדין א.ד. תועד במצלמה נסתרת (הסרטון נמצא בעמוד טלגרם ע”ש אותו עו”ד) כאשר הוא מסביר ללקוח שהתחזה לפדופיל איך לשקר למשטרה ולהשמיד ראיות.
כמובן שהמשטרה לא הייתה בונה תיקים על בסיס הנתונים שמגיעים מדוביצקי לו היה ספק באמינותם. מאז שירד מהארץ היו מספר תיקים שהגיעו לבית המשפט בהם אנשים הורשעו. כמו כן אין אף ממצא של גוף רשמי המאשר את האמירות המופרכות של עורכי הדין הנ”ל.
שאלה: מדוע עורכי דין מסוימים מפרסמים שאבי פושט רגל וחייב כספים?
תשובה: אכן היה הליך פשיטת רגל אך זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. האנשים שיזמו את ההליך ערערו לבית המשפט העליון והם הפסידו! אילו שיזמו את ההליך ממשיכים לפרסם כאילו שהצו בתוקף והדבר מראה על האמינות של שאר הדברים שהם מפרסמים, אחד מהם הוא בן של העברין אילון צברי שנידון למאסר בפועל בגין נטילת שוחד והרצת מניות והשני נתפס במצלמה נסתרת מסביר ללקוח איך לשקר למשטרה במידה ויעצר, והמליץ להשמיד את הטלפון, הואנחקר באזהרה במשטרה וועדה האתיקה המליצה להעמיד אותו לדין
על פי החלטה של בית משפט מחוזי שקיבל חיזוק של בית משפט העליון,ביום 18/12/2019, ניתנה הוראה להפסיק את ההליכים כנגד אבי דוביצקי בתיק א”ע 3436/2019. בפניכם החלטה של הרכב השופטים ברק, מזוז, ו גרוסקופף. המערערים: אורי שבתאי, עידו רביב, ניב אביטל, סתיו גבע.
שאלה : האם יש תיקים פלילים בהם נקבע שאבי דוביצקי עבר על החוק?
תשובה: לא, ולו היה הדבר נכון היה מסמך רשמי מתנוסס באתרי האינטרנט של מבקריו.
בטרם שאבי ירד מהארץ הוא הלך לקצין המשטרה ירון בן צבי להפרד לשלום ולהגיש את התלונות האחרונות שהיו בידו. ירון הודיע שהגיעו תיקי תלונה רבים כנגדו ואבי ביקש להחקר על אותם תלונות בכדי למנוע את אותה הטענה לפיו הוא עזב בשל תלונות. לבקשתו התלונות רוכזו בתל אביב ובסיום החקירות ושמיעת גרסתו הוחלט שאין ממש בתלונות ואבי דוביצקי שוחרר לדרכו מבלי להפקיד ערבויות. באותו מועד המשטרה ידעה שהוא עומד לעזוב את הארץ, הם יכלו, למשל, לדרוש שיפקיד את הדרכון, ובמקום זאת איחלו לו בהצלחה. נכון להיום אין תיקי חקירה פתוחים כנגד דוביצקי. מבקריו יכולים לומר כל העולה על רוחם אבל אין להם מסמכים לגבות את הטענה.
שאלה : למה בעצם אבי דוביצקי צריך את כל הכאב ראש הזה, לא עדיף לתת למשטרה לעשות את זה, הרי יש מוקד 105 שהוקם למטרה זו?
תשובה: אבי איננו מסוגל להתעלם מהתופעה שמתרחשת מתחת לאפו, וכל עוד הוא יכול להיות גורם שישנה את מאזן הכוחות הוא יעשה כן. לדעתו המשטרה לא עושה מספיק, וזו לא רק דעתה של אב דוביצקי, אלה רבים אחרים שהתראינו אמרו שיש מעין חלל שנוצר שמאפשר פעילות אזרחית מסוג זה. לאחר הקמת מוקד 105 היו ציפיות שהמשטרה תפעל בכל האפליקציות ותגן על ילדים וילדות כאחד. מסתבר שמוקד 105 והיחידות האחרות שאמורים לשים חומה בין אותם עברינים וילדים שנמצאים ברשת מעדיפה לטפל במקרים שיש בהם נפגע אמיתי, ולא מקרה וירטואלי. אבי טוען מנגד שזו לא חוכמה להמתין שיהיה נפגעים ועדיף למנוע פגיעות בפועל.
דו”ח מבקר המדינה האחרון העביר ביקורת קשה על התנהלות המערכות בעניין. לחצו כאן לדו”ח מבקר המדינה
לדוגמא:המקרה של רונן מכלוף מאשקלון היא איפה שהמשטרה לא הצליחה לאתר את הזהות של אדם שהטריד ילדות ואבי איתר את האיש בפחות משעה. על הסיפור וסיפורים אחרים כנסו לאיזור הצלחות של אבי דוביצקי ונתפסו על חם.
כמה מיליונים אבי עושה מתפיסת רשעים ברשת?
אבי דוביצקי
שאלה: האם אבי דוביצקי או צוות נתפסו על חם מקבלים שכר?
תשובה: אבי אדם מבוסס ובא ממשפחה אמידה מאוד. את ההוצאות הפעילות הוא ממן באופן פרטי. הוא לא מבקש תרומות ולא ממומן על ידי גורם חיצוני. המתנדבים לא מקבלים שכר. היה “תחקירן” מתחזה בשם אודי מזרחי שפנה לאחד המתנדבים ואותו מתנדב צחק עליו ואמר שהוא מקבל $1500 דולר עבור כל תפיסה. אותו אודי מזרחי הפיץ את ההקלטה ברשתות אבל בהקלטה המלאה הוא בעצמו לא האמין למה ששמע מאחר ונאמרו לו דברים אחרים שמהם ניתן להבין שמסתלבטים עליו. אותו אודי מזרחי הוא איש שעוסק בתאורה בעיר טבריה ואין לו הכשרה ממוסד אקדמאי בתחום העיתונואות למרות שהוא טוען שכן.
אנשים רבים הציעו לאבי לגייס תרומות אך הוא מסרב על מנת שלא יגידו שהמניעים הם כספיים. בישראל אוהבים להגיד “מה יוצא לך מזה?” וברגע ששומעים שמקבלים תשלום עבור פעילות כזו המבקרים אומרים שיש מניעים פסולים לבצע תפיסותולכן הוחלט לא לגייס תרומות.
למה אבי דוביצקי לא תובע כל מי שאומר משהו עליו?
שאלה: למה אבי דוביצקי לא תובע את האנשים שמלכלכים עליו?
תשובה: הכל עניין של כדאיות, אבי דוביצקי חיי בארה”ב ולו היה רוצה להגיש תביעות כנגד אותם ישראלים העלויות יעמוד בעשרות אלפי דולרים לכל תיק, וההליכים יתנהלו שנים רבות. בארה”ב צריך להוכיח נזק מפרסומים משמיצים וזו מסוכה קשה שצריך לעבור מאחר ובפועל לא נגרם לו נזק, (הרי אף אחד לא באמת מאמין לשטויות שעורכי דין אינטרסנטים מפיצים) נהפוך הוא, בימים אילו יש הפקת ענק שבמרכזה עומד אבי וצוותי נתפסו על חם שתשודר ברחבי העולם. בעבר אבי הגיש תביעות כנגד אותם אנשים אך כאשר הגיעה ‘קורונה’ ובתי המשפט בארה”ב נסגרו הוא הבין שההתעסקות אם זה לא יגמר בשנים הקרובות, ובחודש ינואר 2020 נודע לו שמשפחתו הולכת לגדול לכן אבי החליט שעדיף להשקיע בילדיו מאשר להיות טרוד שנים בניהול משפטים שבסופו של דבר לא יביא לריסון אותם אנשים שמחפשים להתפרסם ולהפרנס על גבו ולכן מחק את התביעות כנגדם. לאחרונה עו”ד תומר ישראל מחיפה נידב את שירותיו והביא להפסדים צורבים לפדו’ שהגישו תביעות כנגד אבי.
אבי דוביצקי נלחם בפדופילים ובמערכת
שאלה: האם אבי דוביצקי היה חשוד ברצח בבר-נוער?
תשובה: שקר, לו היה בדבר אמת הדבר הזה היה מסוקר על ידי גוף עיתונאי רציני. אז מאיפה הסיפור ההזוי הזה? שאבי דוביצקי התגורר בתל אביב הוא נאלץ להגיש תביעה משפטית כנגד אוהד שנון, מנהל הבניין שבו התגורר. אבי זכה בבית המשפט ונפסק לו פיצוי של 2,500 ש”ח. כעבור מספר חודשים אבי דוביצקי זומן למשטרה וביקש למסור מידע על אחד מעובדיו ונשאל האם הוא חושד בו באותו מקרה ירי שהתרחש בבר-נוער. אחד החוקרים אמר משהו שרק אותו אוהד שנון יכול היה לדעת והבין ששנון היה האיש שהודיע למשטרה שאבי הוא חשוד פוטנציאלי. לאחר שהחוקרים הבינו שהולכו שולל התנצלו. מדובר בתשאול ולא חקירה כחשוד. אבי לא הבין אז את ההבדל בין חקירה במשטרה ותשאול וכאשר דיבר בכנסת השתמש במונך משפטי שגוי. בפניכם פרוטוקול של הדיון בכנסת בקטע הרלונטי.
שאלה:
מה בית משפט אומר כאשר שאדם אומר על אדם אחר שהוא “פדופיל,” בפניכם מאמר של עורך הדין תומר ישראל שייצג את אבי דוביצקי בהצלחה כנגד אנשים שתבעו על לשון הרע לאחר שנתפסו על חם.
לפרסם שהוא פדופיל?
מאת עו”ד תומר ישראל
ראית את השכן ממול או את שומר בית הספר נוגע באופן מיני בקטינה, או אולי סיפרו לך על המדריך בחוג גודו או על מדריך הטיולים שהוא פדופיל, מותר לך לפרסם? הדבר הראשון הנכון לעשות כמובן הוא לבדוק, לאסוף פרטים, לצלם, להקליט ולדווח למשטרה. אבל, המשטרה לא תמיד ממהרת להגיע ולא תמיד מעוניינת לחקור ו גם אם כן, רוב הסיכויים (סטטיסטית) שהתיק
לא יסתיים בהרשעה. וגם אם כן, מותר לפרסם? כדאי לפרסם? פגיעה בשמו של אדם יכולה להיות דורסנית והרסנית יותר מזו של הליך פלילי ומה אם הוא יגיש בגין הפרסום תביעת לשון הרע? חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 קובע שלשון הרע היא פרסום דבר שעלול להשפיל, לפגוע או לבזות אחר בפני אדם נוסף. לכן, פרסום על אחר שהוא פדופיל, הוא פרסום פוגע, משפיל ומבזה -לשון הרע. עם זאת, לא כל פרסום שהוא לשון הרע, אסור. החוק מונה רשימת פרסומי לשון הרע מותרים כמו ישיבות ממשלה או מבקר המדינה ובנוסף, החוק מעניק הגנות למי שפרסם לשון הרע בנסיבות מסוימות מפורטות. הגנות אלה מעניקות הגנה כך שגם מי שפרסם לשון הרע ואפילו הודה בפרסום והודה שמדובר בלשון הרע, יזוכה. ההגנות המרכזיות הן הגנת אמת הפרסום בסעיף 14 והגנת תום הלב המפורטת בסעיף 15. בעשור האחרון דנים בתי המשפט יותר ויותר בתביעות לשון הרע, בגלל האינטרנט והרשתות החברתיות והיכולת של כל אחד לפרסם ברבים. בתי המשפט הדנים בתביעות בוחנים קודם כל את תוכן הפרסום כדי לקבוע אם מדובר בלשון הרע או לא. הקביעה היא לא חד משמעית ותלויה במרכיבים רבים. לאחר מכן, בוחנים את ההקשר הכולל של הפרסום, את המפרסם ו את כוונותיו, את נסיבות ומקום הפרסום ועוד כדי לבדוק אם חלות על המפרסם אחת או מספר הגנות. בהגנת אמת הפרסום בית המשפט יתמקד יותר בתוכן הפרסום והיא תחול רק במקרה שמדובר בפרסום שעיקרו אמת ושיש בו עניין ציבורי. הגנת תום הלב תחול רק אם הפרסום נעשה באחת הנסיבות
המופיעות בחוק ותתמקד יותר במפרסם עצמו. בנובמבר 2021 בית משפט באשדוד קיבל תביעה של אדם שחמותו כינתה אותו פדופיל ברשתות החברתיות. בית המשפט קבע שלא משנה אם המילה “פדופיל” פורסמה במפורש או שהפרסום כלל תיאור של מעשים מהם משתמע שמדובר ב “פדופיל” ובשני המקרים מדובר בלשון הרע. בית המשפט דחה את טענות ההגנה של החמות וקבע שהפרסום לא נעשה כדי להתריע, בין השאר כי היא לא שיתפה עם אף גורם את חששה מאותו “פדופיל”.
בספטמבר 2021 בית משפט בירושלים דחה את מרבית תביעתו של ג’ייסון נגד הורוביץ. הורוביץ פרסם שג’ייסון הוא עבריין מין מסוכן, שהוא עבריין מין נמלט וצריך להתייחס אליו כמו אל טרוריסט עם מצ’טה. בית המשפט קבע שג’ייסון הוא אכן פדופיל מורשע בארה”ב ו שלכן חלק זה של הפרסום הוא אמת ובעל ענין ציבורי. בנוסף, בית המשפט קבע שמאחר והורוביץ פנה באזהרה לתושבי השכונה מפני ג’ייסון הפדופיל, הפרסום לא נעשה כדי להכפיש ו העניק להורוביץ הגנה.
במרץ 2021 קיבל בית משפט תביעת אב נגד נתבעים שפרסמו עליו שאנס וביצע מעשים מגונים בבנו לפני כ 30 שנים. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שלפרסומים אין שום תמיכה בראיות ושהנתבעים אפילו לא ביקשו לדעת או ללמוד על הטענות ששמעו ופרסמו. בית המשפט ציין שהנתבעים חרצו את גורל התובע למרות שזוכה בהליך הפלילי שהתנהל לפני שנים.
במקרה אחר, בית המשפט בנתניה דחה תביעת לשון הרע של די ג’י נגד מי ששיתפה בפייסבוק פוסט שסיפר והזהיר ממעשיו. התובע, ניב אביטל, התכתב מינית עם קטינה ואפילו הגיע למפגש שקבע איתה במטרה לבצע בה עבירות מין. אביטל נתפס במקום המפגש כשברכבו חפצים יעודיים ורק אז גם הבין, שבפועל לא התכתב עם קטינה אלא עם “צייד הפדופילים”. אביטל נחקר במשטרה, לא סיפק הסברים סבירים ולמרות זאת התיק נגדו נסגר ולא הוגש כתב אישום. המקרה פורסם ושותף
בפייסבוק ואביטל תבע אמא , ששיתפה פוסט שסיפר והזהיר ממעשיו בצירוף אזהרות משל עצמה. בית המשפט קרא את התכתבויות, עיין בחקירה ובשאר הראיות וקבע שההתכתבות כוללת חלקים בעלי אופי מיני מובהק עם מי שסבר שהיא קטינה ואף בא למפגש למטרה מינית איתה. בנוסף בית המשפט בחן את נוסח ומטרת הפרסום (שיתוף) שעשתה הנתבעת והסביר “… ראוי להציב לנגד עינינו גם את השאלה כיצד הורים סבירים לקטינים, המתגוררים בעיר בה חי ופועל מי שהשתתף
בהתכתבות כגון זו בה עסקינן ויצא לפגישה כשברכבו אותם פריטים שנמצאו ברכב התובע, היו מגיבים לו ידעו כי פלוני המתגורר בקרבתם מודע לעובדות אלה ואינו טורח להביא אותן לידיעתם”.
סיכום:
תביעות לשון הרע הן לא פעם תביעות השתקה של בעלי ממון במטרה לכסות על ואת האמת. כך גם נוהגים פדופילים. לכן, יש עניין ציבורי בפרסום ועל הזהרת הציבור מפני פדופיל יחולו הגנות החוק, כשאכן מדובר בפדופיל. לפני פרסום כזה, רצוי להיערך מראש ולאסוף ראיות משמעותיות, כדי להוכיח בהמשך לבית המשפט שמדובר בפרסום שהוא אמת. בנוסף וכדי לוודא שתחול גם הגנת תום הלב במקרה הצורך רצוי שהפרסום ייעשה בתום לב, היינו מידתי, במקום רלוונטי או לציבור
רלוונטי ובמטרה להזהיר ולא בכוונה לפגוע. פרסמתם על פי הכללים ותבעו אתכם?
פנו לאבי דוביצקי שיפנה אתכם אלי.
נכתב ע”י עו”ד תומר ישראל 052-4380907